רש"י על עירובין ק״ד ב:י׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור עירובין ק״ד ב:י׳
10 גְּמָ׳ אָמַר רַב טָבִי בַּר קִיסְנָא אָמַר שְׁמוּאֵל: הַמַּכְנִיס טְמֵא שֶׁרֶץ לַמִּקְדָּשׁ — חַיָּיב, שֶׁרֶץ עַצְמוֹ — פָּטוּר. מַאי טַעְמָא? אָמַר קְרָא: ״מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ״, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ טׇהֳרָה בְּמִקְוֶה. יָצָא שֶׁרֶץ שֶׁאֵין לוֹ טׇהֳרָה.
פירוש רש"י על עירובין ק״ד ב:י׳
10 גמ' המכניס טמא שרץ - כלי שנטמא בשרץ:
11 חייב - חטאת בשוגג וכרת על זדונו משום כי את מקדש ה' טמא במדבר י״ט:כ׳:
12 מזכר ועד נקבה תשלחו - במקדש קאי כדכתיב בסיפיה ולא יטמאו את מחניהם אשר אני שוכן בתוכם דומיא דזכר ונקבה אדם שיש לו טהרה בטבילה: